דו"ח ניסוי בכימיה – תאים אלקטרוכימיים

ביצוע הניסוי

השתמשנו בפירות והירקות ע"מ לסגור תא אלקטרוכימי. רשמנו את גודל הכא"מ שנוצר בתא.

רישום תצפיות

ממצאי הניסוי:

	תפוז	לימון	תפו"א	עגבניה
ZN(NO3)2	mv1132	mv1175	mv1006	mv1170
CU(NO3)2	140	138 ויורד	160 ויורד	156
Ph	4	1	5	4
גודל	6cm X 6cm X 6cm	3cm X 3cm X 3cm	15cm X 5 cm X 5 cm	7cm X 5 cm X 5 cm
סוג	פרי	פרי	ירק	ירק
מרקם	רך	רך	קשה	רך ומיצי

עיבוד התוצאות

פוטנציאל חיזור של Zn:

0.76V

פוטנציאל חיזור של Cu:

-0.34V

נבנה את הסקלות:

ניתוח התוצאות והסקת מסקנות

מה ניתן לראות מהסקלות:

· ניתן לראות ששימוש באבץ+פירות עדיף על שימוש בנחושת+הפירות, כיוון שהכא"מ שיתקבל יהיה גבוה יותר -> יותר אנרגיה חשמלית.

· כאשר נשתמש באלקטרודת אבץ, שימוש בחצי תא לימון יהיה המועדף עלינו, בעוד שבשימוש באלקטרודת נחושת נעדיף חצי תא תפו"א.

· כאשר נשתמש באלקטרודת אבץ, חצי תא תפו"א יביא לכא"מ הנמוך ביותר, בעוד שבשימוש באלקטרודת נחושת תפו"א יגרום לכא"מ הגבוה ביותר.

נחשב את פוטנציאלי החיזור של הפירות והירקות:

EZn – Eתפוז = 1132
Eתפוז = -360

Eלימון = -415

Eתפוא = -246

Eעגבניה = -410

מסקנות הניסוי:

1. מצאנו את פוטנציאלי החיזור של הפירות והירקות.

2. הסקנו מסקנות לגבי יעילות שימוש בפירות וירקות בתור חצאי תא. פירות וירקות יכולים לשמש כחצאי תא, ופירוט לגבי יעילותם נמצא בסקלות ובמסקנות מהסקלות.

דיון מסכם

תוצאות המדידה אינן מדויקות ב-100% כיוון שהן מושפעות מלחות האזור בו חיברנו את האלקטרודה – ייתכן שהאזור הספציפי בפרי\ירק לא היה לח מספיק ולכן הכא"מ שנוצר לא היה מקסימלי.

כמו כן, ייתכן שבאלקטרודות נותרו שאריות פרי\ירק לאחר השימוש ושאריות אלה שינו את הכא"מ.

שאלה נוספת אותה ניתן לחקור: האם יש קשר בין ערך הPh לבין הכא"מ שנוצר בתא.